על עצמי...

דרך כלל, ילדים מקבלים בתורשה לא רק את הגנים, את תווי הפנים, היכולות האינטלקטואליות,הרגלים, מימיקות פנים, מסורת, אלא גם מקצוע. וכך נולדים רופאים לעתיד בדורות חדשים, 'שחקנים, עורכי דין וכו'. ההמשכיות המקצועית במשפחה - זה לא רק העברת ידע ונסיון שנצבר, אלא גם סודות מקצועיים שעוברים מדור לדור ואווירה מיוחדת בה הילדים מקבלים החלטה ללכת בעקבות הוריהם. במשפחת לויט - 3 עובדי רפואה (בקרוב נהיה חמישה!), ובאופן כללי נכון להיום - 105 שנה של עזרה לבני אדם. אבא שלי לימד אותי איך להתייחס נכון לאנשים ולעולם בכלל ומהלך כל חיי השיעור שלו היווה עבורי מודל לחיקוי .הרצון של אבי להוציא ממני את הטוב ביותר ולכשל אותי לעולם הרחב תמיד היה מורגש בכל שיחה שניהלנו - בין עם זו אותה הליכה ליער לאיסוף פטריות ופירות יער לבין עזרה לאמא, או בילוי משותף במוזאון, אפילו אותם רגעים בהם הייתי עם אבא שלי בכנסים שונים וראיתי איך הוא עובד. בכל דרכי התקשורת הללו, אבי לימד אותי לפעול בצורה יעילה בסיטואציות מסוימות בחיים, תמיד לנהוג בגבריות, בהתאמה לנורמות המקובלות בחברה, וכך זה השפיע עליי בדרכי להפוך למומחה. התהליך הלימודי הזה בחיי היה מגוון ובעל צדדים רבים. הוא כלל התפתחות בשליטה העצמית שלי וביכולות שיתוף הפעולה עם אנשים. כבר בגיל 14 הבנתי, שאהיה רופא ואמשיך את עבודת אבי ,שהיה עבורי לא רק חבר, אלא מודל לחיקוי לדרך בה אני מתייחס לחיים, ותמיד שואף להיות כמותו ולהקשיב לכל עצה.